אנחנו בסדרת הצמיחה.
את הפוסט הקודם פתחתי ב'חידה',
תיאור ממפעל יצרני, שממחיש לנו מהו צוואר בקבוק.
ניתן לקרוא כאן
הבנו שחובה לאתר צוואר בקבוק,
כי לפני שמגדילים את העסק
בודקים מי/ מה לא יעמוד בזה.
איך באמת מאתרים צוואר בקבוק בעסק?
נמשיך עם המפעל שלנו.
אם צוואר הבקבוק הוא תחנה מס' 4,
אנחנו נראה ערימות של מלאי ממתין,
לפני תחנה 4.
הערימות האלו,
נקראות 'בופר', בלשונו של ד"ר גולדראט.
במבט סוקר על המפעל,
מאתרים בקלות את ה'בופר',
שמסמן לנו שכאן צוואר הבקבוק.
ובעסק אחר?
זה ערימות מסוג אחר.
זה זמן, תיקים, מיילים, לקוחות, משימות, החלטות.
כל מקום שבו משהו מחכה יותר מדי זמן,
שם צוואר הבקבוק.
לדג' עסק שירות מקצועי (עו״ד / רו״ח / יועץ)
איך נראה הבופר?
תיקים שמוכנים “כמעט”,
אבל מחכים לאישור / חתימה / מעבר עין של בעל העסק.
צוואר הבקבוק:
האדם שמאשר, בודק, חותם.
הטעות הקלאסית:
להוסיף עוד כח עבודה,
כשבעל העסק ממשיך להיות זה שחותם ומאשר.
הבופר ילך ויגדל.
דג': קליניקה / טיפול / אימון
הבופר:
רשימת המתנה ארוכה.
צוואר הבקבוק:
שעות המטפל.
הטעות הקלאסית:
להשקיע בשיווק,
כשאין יכולת קליטה אמיתית.
דג': עסק דיגיטלי היברידי (עם ליווי)
הבופר:
משתתפים שנתקעו בשלב שדורש בדיקה / משוב.
צוואר הבקבוק:
המעורבות האישית של בעלת הקורס.
הטעות הקלאסית:
להשיק עוד מחזור,
בלי לשנות את מבנה הליווי.
דג': מכירות
הבופר:
לידים חמים שלא נסגרים.
צוואר הבקבוק:
שלב המעקב / הסגירה.
הטעות הקלאסית:
להזרים עוד לידים,
עוד פרסום, עוד מבצעים,
במקום לשפר את שלב הסגירה.
הבנו את הרעיון, נכון?
צוואר בקבוק זה המקום שיש בו תקיעות:
אצלינו, אצל הלקוחות, או אצל העובדים.
עכשיו הזמן שלכם לבחון את העסק במבט חדש:
איפה ה'בופר' של העסק שלי?
על איזה צוואר בקבוק הוא מצביע?
בהצלחה!