למה ככה זה לא תשובה?

רוב השאלות הנפוצות מתחילות במילת השאלה "למה".

גם הילדים שואלים את ההורים שלהם בלי סוף למה.

זה נשמע נפלא,

כי ה"למה" נחשבת לשאלת ליבה.

ואם נמצא את הלמה שלנו,

נמצא כל איך-

מצטטים את ויקטור פרנקל.

אם כך, 

למה רוב התשובות ללמה הן מסוג:

"כי ככה אמרתי"?

הבעיה בשאלה, או בתשובה?

יש כל מיני "למה".

יש למה שהוא סוג של תלונה.

ללמה כזה נענה בתשובה שאינה תשובה,

כי בואו, זו לא היתה באמת שאלה.

יש למה שהוא סוג של איך:

אמא, למה השמש שוקעת?

הילד מחכה להסבר איך היא שוקעת.

ויש למה שעוסק בסיבה, בהבנה, במהות.

הוא למה די נדיר, אבל אותו אנחנו מחפשים.

למה שמאתגר אותנו וגורם לנו לחפש תשובות אמיתיות, פנימיות,

שפותח לנו אפיקים חדשים.

מזמינה אתכם לנסח שאלת למה, 

כזו חזקה, מאתגרת,

שתגרום לכם לחשוב על דברים משמעותיים בעסק, 

ולכתוב לי.

מוכנים?

שתפו אותי בלמה שלכם,

ואדייק אתכם בעז"ה.

ולסיום- סיפורון:

זה היה לפני  שנים,

כשהילדים שלי היו עדיין קטנים,

וביליתי את שעות אחה"צ בגינה,

או על הספסל השכונתי.

אני יושבת על הספסל, מוקפת בילדי,

ולצידי אישה לא מוכרת,

גם היא מוקפת בצאן מרעיתה.

והנה, אחת מבנותיה מעיפב חול על כל סביבותיה,

והאם חסרת האונים שואלת אותה:

למה את מעיפה חול?

ככה- עונה הזאטוטה.

ככה זה לא תשובה- עונה האם מיני ובי.

ועכשיו הילדה רבה עם ילדים על הכדור שלהם,

(כן, מאתגרת, הבנתם נכון)

והאם שוב שואלת:

למה את רבה איתם?

והילדה שוב עונה" ככה…

ושוב האם: ככה זה לא תשובה.

אחרי זמן מה של שקט, 

הילדה רוצה משהו, והאם לא מרשה.

הילדה שואלת במרמור: למה את לא מרשה?

האם עונה: ככה.

והפעם הילדה היא זו שעונה:

"ככה זה לא תשובה".

כשלמה היא לא שאלה.

אז ככה היא לא תשובה.