זהו אחד מהיהלומים המפורסמים ביותר בעולם.
על יהלום התקווה שמעתם?
זהו אחד מהיהלומים המפורסמים ביותר בעולם.
יהלום גדול, 45 קראט,
בעל צבע כחול נדיר.
היהלום שוכן כבוד במכון סמית'סוניאן בוושינגטון.
שם מיליוני מבקרים באים לחזות בו מדי שנה.
השווי הריאלי שלו הוא חמש מיליון דולר.
מחיר מרשים לכל הדעות.
אבל הערך הנתפס של האבן, הרבה מעבר לכך.
לעולם לא ימכרו אותו. אף אחד לא יזכה לקנות אותו,
כי המחיר שלו כזה גבוה, שאין לו מחיר.
מה גורם ליהלום, אבן עם נתונים הכי מדידים פשוטים ברורים :
גודל, צבע ,ניצנוץ, שקיפות ,
מה גורם לזה שפתאום הוא כזה חשוב ומוערך?
זה הסיפור שמתלווה ליהלום.
אגדות על קללות וחוסר מזל יצרו לו מיסטיקה
ומשמעות היסטורית שקיבעו את מעמדו של יהלום התקווה
כאוצר שאין שני לו.
השם יהלום התקווה, הוא למעשה ההיפך הגמור מהמוניטין שלו
שנקשר דווקא בקללות ובאסונות
.
על פי האגדה, ז'אן-בטיסט טברנייה
הבעלים הידוע הראשון של היהלום,
נדרס למוות לכאורה על ידי כלבי פרא במהלך טיול לרוסיה.
הבעלים הבא, המלך לואי השישה עשר ומארי אנטואנט
הזוג המלכותי הצרפתי,
שהחזיק ביהלום כשהיה חלק מתכשיטי הכתר הצרפתיים,
פגש גורל עגום במהלך המהפכה הצרפתית.
שניהם הוצאו להורג בגיליוטינה,
והקשר שלהם עם היהלום הצית סיפורים על קללתו.
היהלום עבר לחזקתה של משפחת הופ במאה ה-19.
משם בעצם השם שלו- הופ, תקווה.
הצרות הפיננסיות שלהם ובסופו של דבר אובדן עושר
נקשרו מאוחר יותר לקללה שקשורה באבן.
אחת הבעלים המפורסמים ביותר בתחילת המאה ה-20,
אוולין וולש מקלין, אשת חברה אמריקאית עשירה,
האמינה שהיהלום הביא לה אסון גדול.
בנה נהרג בתאונת דרכים,
בתה התאבדה ובעלה הוכרז כלא שפוי.
בעוד שהטרגדיות האישיות הללו כנראה אינן קשורות ליהלום,
הן הפכו לחלק מהאגדה.
אפילו אלה הקשורים באופן משיק ליהלום היו אמורים להיות מקוללים.
ג'יימס טוד, עובד הדואר שהעביר את יהלום התקווה לסמיתסוניאן,
היה מעורב מאוחר יותר בתאונה קשה,
ושוב הואשם בכך היהלום.
ההיסטוריונים והגמולוגים מטילים ספק בקללה,
ומייחסים אותה לצירופי מקרים ולקישוטים של מספרי סיפורים.
ולא צריך להיות היסטוריון או גמולוג בשביל להבין את זה.
אבל הרעיון של יהלום מקולל ככל הנראה צבר תאוצה
והפך את היהלום ליותר מסתם אבן יפהפיה.
הוא הפך לסמל של מסתורין וסכנה,
ומסתם אבן לאייקון תרבותי.
נסכם רגע מה יש לנו כאן-
אבן יהלום נדירה באמת,
עם גודל וצבע נדירים,
אבל ערך שמוערך בהרבה יותר מכך,
בגלל סיפורים ואגדות, שלא קשורים באמת לנתונים הפיזיים של האבן.
ואיך כל זה קשור אלינו?
הסידרה הקודמת של הפוסטים התמקדה בנושא התמחור.
הבנו שאנשים משלמים על מוצר תמורת ערך הולם,
והם מצפים לקבל ערך גבוה יותר מהכסף ששילמו.
השאלה שחזרה על עצמה שוב ושוב היתה:
איך מעלים ערך?
אם כדי לתמחר גבוה יותר,
נדרש ערך גבוה יותר, איך זה עובד למעשה?
איך אנחנו מוסיפים את הנופך הזה
שגורם למוצר שלנו להיות נחשק
שגורם לו להיות שווה כל מחיר?
יש לזה כללים?
ישנן משוואות כל שהן?
חשוב לי שניקח את הנושא הזה ונבין אותו
גם בפן התיאורטי
אבל יותר מהכל מהפן המעשי .
מה אני עושה היום, מחר,
בשביל שאני אוכל לקחת מחיר גבוה יותר .
ובצורה שישלמו לי ,
לא בצורה שיברחו הלקוחות .
אנחנו צריכים להבין שזה לא עניין
בואו נעלה מחיר ממילא יעריכו יותר.
יותר מפעם פגשתי עסקים שהתרסקו בגלל העלאת מחיר לא מבוקרת
ומצד שני עסקים שנשארו מדשדשים
בגלל שלא העלו מחיר.